Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ma'asseroth
Daf 2b
משנה: מֵאֵימָתַי הַפֵּירוֹת חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת תְּאֵינִים מִשֶּׁיַּבְחִילוּ. וְהָעֲנָבִים וְהַבְּאוּשִׁין מִשֶּׁהִבְאִישׁוּ. הָאוֹג וְהַתּוּתִים מִשֶׁיַּאְדִּימוּ וְכָל הָאֲדוֹמִים מִשֶׁיַּאְדִּימוּ. הָרִימּוֹנִים מִשֶׁיִּמַּסּוּ. הַתְּמָרִים מִשֶׁיַטִּילוּ שְׂאוֹר. הַפֶּרְסִיקִין מִשֶׁיַּטִּילוּ גִידִין. וְהָאֶגּוֹזִים מִשֶׁיֵּעָשׂוּ מְגוֹרָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵידִים מִשֶּׁיַעֲשׂוּ קְלִיפָּה. הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיִּנָּקֵידוּ וְכָל הַשְּׁחוֹרִים מִשֶּׁיִּנָּקֵידוּ. וְהָאֲגָסִים וְהַקְּרוּסְטוֹמֵלִין וְהַפָּרִישִׂין וְהַחִזְרָרִין מִשֶּׁיִּקָּרֵיחוּ וְכָל הַלְּבָנִים מִשֶּׁיִּקָּרֵחוּ. הַתִּלְתָּן כְּדֵי שֶׁתִּצְמַח. הַתְּבוּאָה וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ שְׁלִישׁ.
Traduction
A partir de quel moment les fruits sont-ils soumis aux dîmes? Pour les figues, lorsqu’elles commencent à se colorer (11)Cf. Babli, Nida 47a. du haut (à blanchir près de la tige); le raisin et le verjus, lorsqu’il devient transparent; le fruit du cornouiller (12)Voir (Pea 1, 5). et les mûres (13)De même en arabe: eq. de morum., lorsqu’ils rougissent; et tous les fruits rouges lorsqu’ils atteignent cette couleur; les grenades, lorsqu’elles s‘amollissent; les dattes, lorsqu’elles se fendillent par excès de sève; les pêches, lorsqu’elles semblent veinées; les noix, lorsqu’elles se détachent de la 1re écorce qui leur sert de garde. Selon R. Juda, l’époque précise pour les noix et les amandes est lorsque leur peau interne est formée (pouvant se détacher). Pour les caroubes, l’obligation de la dîme commence lorsqu’ils se couvrent de points noirs; et, en général, pour tous les fruits noirs, lorsqu’ils commencent à être pointillés. Pour les poires (moriega), les orangers (poires de paradis), les coings et les sorbes (ou alises) (18)Ces mêmes termes se retrouvent en (Kilayim 1, 4), c’est à partir du moment où ils se pellent (où le duvet tombe); et il en est de même pour tous les fruits clairs. Le fenugrec y est soumis dès qu’il est apte à la reproduction (19)Cf. Babli, Rosh Hashana 12b.; pour les blé et les olives, lorsqu’ils sont parvenus au tiers de la maturité.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מאימתי הפירות חייבין במעשרות. אלו דתנינן לעיל כל שאינו תחילתו אוכל שאינו חייב עד שיעשה אוכל ויגיעו לעונת המעשרות ואיזהו זמן עונת המעשר לכל פרי ופרי לענין שחל עליו חיוב המעשר ואם נתלשו אסור לאכול ממנו אכילת קבע אלא דווקא אכילת ארעי מותר לאכול מהן עד שתגמר מלאכתן כדלקמן בהלכה ה' וכן לענין שאסור למוכרן למי שאינו נאמן על המעשרות כדתנן לקמן פ''ה לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות:
התאנים משיבחילו. בוחל הוא נקרא כשהפרי מבושל דוגמא ששנינו פ' יוצא דופן בוחל אלו ימי הנעורים ולשון גידול הוא כמה דתימר ונפשם בחלה בי ומפרש הכא בגמרא שהשיעור הוא שאם מניחין אותן כדי מעת לעת משעת לקיטתן והם נעשים רכים בכדי שיהו ראוין לאכילה זהו ביחלו:
והבאושין. מין ענבים דקין וגרועין כדכתיב ויקו לעשות ענבים ויעש באושים:
משהבאישו. מפרש בגמ' שזה הוא משיתרככו ויזדככו הזגין והן הקליפה החיצונה וכל כך עד שיתראה החרצן מבחוץ:
האוג. הוא פרי אדום כדלעיל פ''ק דפאה ובריש דמאי:
והתותים. מרא''ש בלע''ז וכל האדומים משיאדימו. כל פרי שכשיגמר בשולו אדום הוא משיתחיל להאדים נתחייב במעשר:
משימסו. משיתמעך הפרד שלהן בין האצבעות ויצא ממנו מים:
משיטילו שאור. משיפתחו כשאור שיש בו סדקים:
משיטילו גידים. בתחילת בישולם נראין בהם כמין בידים וחוטין אדומים:
משיעשו מגורה. משיתפרש האוכל מן הקליפה החיצונה ויהיו כאלו מונח במגורה והוא אוצר:
משיעשו קליפה. והיינו הקליפה התחתונה הסמוכה להאוכל והיא אינה נעשית אלא לאחר גמר בישול הפרי ואין הלכה כר' יהודה:
מתני' החרובין משינקדו. משיעשו נקודות נקודות שחורות:
וכל השחורים. כגון ענבי הדס וענבי סנה כדמפרש בגמ':
האגסים. פירא''ש בלע''ז. והקרוסטומלין הן כמיני אגסים ותפוחים קטנים הדומין לעפצים שקורין מילין. והפרישין מפ' בגמרא אספרגלין וכך הוא בערבי אספרג''ל ובלעז קודוניי''ש ובלשון אשכנז קוויטין. והעוזרדין סורבא''ש בלעז:
משיקריחו. הפירות האלו דרכן כשהן קטנים מכוסות שערות דקית כמין נוצה וכשמתחילין להתבשל נקרחים הם ונראה בהם קרחות קרחות לבנות וכשנגמר בישולם נופלות כל השערות:
וכל הלבנים. מפרש בגמרא כגון אילין מרפייתה והן מיני פירות שדרכן ג''כ כך:
התלתן. פינוגיר''י בלעז:
משתצמת. משנגמר כל כך שאם היו זורעין אותו הי' צומח ומפרש בגמרא כיצד הוא בודק נותן אותו לתוך ספל של מים וכל פרידה ששקע רובה במים בידוע הוא שכשזורעין אותה תצמית ודריש מדכתיב תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח:
משיכניסו שליש. בתבואה משתביא שליש גידולה ובזיתים משראוים לעשות שמן שליש ממה שהן ראוין לעשות כשיגמרו והשיעור הזה הוא א' מתשעה ממה שיעשו בגמר בישולן כדפרישית לעיל בפ''ד דשביעית בהלכה ז':
הלכה: בִּיחִילוּ רִבִּי חִייָה בַּר וָוא אָמַר חָֽיְתָה. כְּמַה דְתֵימַר וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי. רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב מִשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִשֶׁיַּאֲדִימוּ פְנֵיהֶם. וְכָל הַתְּאֵינִים פִּיהֶם מַאֲדִימוֹת. רִבִּי תַנְחוּם בַּר מָרִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לוֹקֵחַ אַחַת וּמַנִּיח. אִם בְּשֵׁלָה בְתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת חַייָבוֹת וְאִם לָאו פְּטוּרוֹת.
Traduction
Qu’est-ce que l’on entend par le grossissement des fruits? C’est, répond R. Hiya b. Aba, l’instant où ils rougissent de leur développement (14)Cf. Même série, (Sheviit 4, 7)., comme il est dit (Za 11, 8): Et leur âme a été honteuse de moi. R. Aba b. Jacob dit au nom de R. Yohanan: la dîme est due lorsque la surface devient rouge. Mais est-ce que toutes sont rouges à la surface? Voici, dit R. Tanhoum b. Merian au nom de R. Yohanan, comment l’on procède: l’on en coupe une et on la met quelque temps de côté: si pendant cet intervalle elle a mûri, toutes celles qui restent à l’arbre sont désormais soumises à la dîme; au cas contraire, elle n’est pas due.
Pnei Moshe non traduit
גמ' חייתה. כלומר שהתחילו להתבשל ולהתגדל. כמה דתימר וכו' וכך הוא לעיל בפ''ד דשביעית בהלכה ו':
וכל התאנים פניהם מאדימות בתמיה וקאמר ר' תנחום משמיה דר' יוחנן דבהאי גוונא הוא דמשערינן לוקח אחת ומניח וכו' כדפרישית במתני' וזהו השיעור שנוכל לשער בכל התאנים:
פיסקא. הָעֲנָבִים וְהַבְּאוּשִׁין מִשֶּׁהִבְאִישׁוּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא מִשֶּׁיִּקְרְאוּ בְּאִישָׁה. רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי רִבִּי תַנְחוּם בַּר עִילַּאי בְשֵׁם רִבִּי נָחוּם בַּר סִימַּאי שֶׁתְּהֵא הַרְצַנָּהּ שֶׁלָּהֶן נִרְאֵית מִבְּחוּץ.
Traduction
– ''Le raisin et le verjus, dit la Mishna, sont soumis à la dîme, lorsqu’ils deviennent transparents''. R. Zeira dit au nom de R. Yossé: à partir de ce moment de la maturité, on les nomme ainsi (ils sont exposés à pourrir). Raïba b. Nagri et R. Tanhoum b. Ilaï au nom de R. Nahum b. Simaï y ajoutent: la maturité consiste à ce que l’on voie les pépins à travers la peau.
Pnei Moshe non traduit
משיקראו באישה. משראוי לקרותן באושים דכתיב בקרא וכדמפרש ר' אייבו והוא שתהא חרצנא שלהן נראית מבחוץ כדפרישית במתני':
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רְכִיב הֲוִינָא עַל כִּיתְפֵי דְסַבִּי וְשָֽׁמְעִית קָלֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יְתִיב מַתְנֵי. מַכְנִיסִין בִּמְעֵי מֵלַפֶּפּוֹן וְאֵין מַכְנִיסִין בִּמְעֵי אֲבַטִּיחַ. מָה בֵּין מֵיעֵי מֵלַפֶּפּוֹן לִמְעֵי אֲבַטִּיחַ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בַּרְסָנָא מֵיעֵי מֵלַפֶּפּוֹן לָאֲכִילָה. מְעֵי אֲבַטִּיחַ לִזְרִיעָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ מְכַבֵּד אֶת הַקַּרְקַע בְּשַׁבָּת.
Traduction
R. Yohanan dit: je me trouvais assis (tout enfant, en jouant) sur l’épaule de mon grand-père et j’entendis de la bouche de R. Simon b. Eliézer qu’il enseignait ceci: on peut, en la 7e année agraire, ou du repos, recueillir les graines de courge, non celles du potiron. Quelle est la cause de cette différence? C’est que, répond R. Simon b. Barsina, les graines de courges peuvent être mangées, tandis que celles du potiron servant seulement de semences ne peuvent être recueillies en l’année du repos agraire (aussi cette dernière sorte n’étant pas comestible n’est pas soumise à la dîme, comme l’autre l’est d’ordinaire); or, si l’on permettait de rentrer même les semences, il se trouverait que l’on balayerait complètement le champ en la 7e année (ce qui est interdit).
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוחנן. זכורני כשהייתי תינוק ומורכב על כתיפו של זקני והייתי שומע לקולו דרשב''א דיתיב ומתני לברייתא דלקמיה:
מכניסין במעי מלפפון. לענין שבת קאמר ואיידי דאיכא דיני מוקצה לשבת ולמעשרות כדאמרינן לקמן בסוף פרקין מייתי הכא להא:
מכניסין. אם מפוזרין הן מכנס אותן למקום אחד:
מעי. הן הגרעינין של מלפפון צידרל''י בלעז ודוקא במעי מלפפון הוא דמותר לכנסן כדמפרש טעמא מפני שהן ראוין לאכילה ואין בהם משום מוקצה אבל לא במעי אבטיח לפי שאינן ראוין לאכילה אלא לזריעה הן עומדין ואית בהו משום מוקצה:
אם אומר את כן. אסוקי מילתא הוא כלומר שאם את רוצה לומר כן דאף במעי אבטיח מצינו היתר לכנסן בשבת וכגון שהוא צריך למקומן הא ליתא דהרי בכגון אלו שמפוזרין הן ע''ג הקרקע אם אתה מתיר לכנסן למקום אחד נמצאת מכבד את הקרקע בשבת. א''כ יש לפרש דהאי אם אומר את כן קושיא הוא על הברייתא דרשב''א וה''ק ר' יוחנן אנא שמעית לקליה דמתיר במעי מלפפון לכנסן והשתא קשיא לי דנהי דמשום איסור טלטול ליכא דלית בהו משום מוקצה הא מיהת איסורא אחריתא איכא הכא דאם אומר את כן להתיר לכנס המפוזרין ע''ג הקרקע נמצאת מכבד את הקרקע בשבת דהא אין דרך לכנס אותן אלא ע''י כיבוד. [והוא] עיקר כל האדומים משיאדימו וכו'. מיישא שם חכם תני להאי ברייתא בדין דרמונים רימון שניקרה בו אפי' פרידה אחת. כלומר שנימס ביד הוא וקרי ניקור ע''ש שהולך וכלה כדבר הניקור ואם אפי' פרד אחד נימס בו כולו חיבור למעשר וכן אשכול שבישל בו וכו':
תַּנֵּי כָּל שֶׁתְּחִילָּתוֹ אוֹכֶל וְאֵין סוֹפוֹ אוֹכֶל מַה אִית לָךְ כְּהָדָא דְתַנֵּי הַמְּקַייֵם מְלֵיאָה שֶׁל אַכְרוֹעַ לְזֶרַע בָּֽטְלָה דַעְתּוֹ קְלָחִין יְחִידִין לֹא בָֽטְלָה דַעְתּוֹ וְאָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁלִּיקֵּט יָרָק. אֲבָל לֹא לִקֶּט יָרָק כָּךְ אָנוּ 2b אוֹמְרִים עֵצִים חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת.
Traduction
– On a enseigné: ce qui est un objet de consommation au commencement non à la fin, etc. Quel est le produit qui est dans ce cas? C’est celui dont il est question dans cet enseignement: si l’on conserve une plate-bande entière de carvi ou balsamine (10)Fleischer, Nachtrage au Neuhebr. Worterbuch du Dr Lévy, 1, p. 280, d'après les lexiques de Thomas a Novaria et de Berggren, l'identifie avec Ricinus communis. pour l’employer comme semence, il arrivera que l’on oublie sa destination première (parce que ce n’est pas l’usage d’en conserver autant), et la verdure sera soumise à la dîme; si au contraire on conserve quelque tiges isolées pour la semence, l’attention n’en est pas détournée (c’est habituel); l’on n’en rédimera pas la verdure (à la fin ils durcissent et on ne peut plus les manger). Toutefois, dit R. Yona, c’est dû lorsqu’on a cueilli le plant à l’état vert (comestible), et la dîme est due; mais lorsqu’on ne l’a cueilli qu’après que le plant était durci, on ne saurait dire que le bois est soumis aux dîmes.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ק כל שתחילתו אוכל ואין סופו אוכל כגון המקיים זרע לירק חייב בתחילתו ופטור בסופו ונראה דט''ס הוא וכצ''ל כגון המקיים ירק לזרע וכדמפרש לה הש''ס מה אית לך בהי גוונא מיירי כהדא דתני בברייתא אחריתא דמפרש בהדיא המקיים מליאה של אכרוע לזרוע אכרוע מלשון אגרוף ומלא היד הוא כלומר שמקיים הירק עד שיקבץ מהן מלא היד לזרוע א''נ אכרוע מלשון ערוגה שמקיים ערוגה כולה עד שיגדיל בה הזרע כדי לזרוע והכי גריס בהדיא לקמן בריש ערלה המקיים מליאה של כרוב לזרע בטלה דעתו וכו':
בטלה דעתו. דאע''ג דזרעונין עצמן אינן מתחייבין במעשר לפי שאינן נאכלין מ''מ כאן שמקיים כל הערוגה בשביל הזרע בטלה דעתו ומתחייב במעשרות אבל קלחין יחידין שקיימן לזרע לא בטלה דעתו ואותן קלחין יחידין פטורין מן המעשרות:
והוא שליקט ירק. ארישא קאי דהא דאמרינן בטלה דעתו ואע''פ שמקיים כל הערוגה לזרע חייבין הן במעשרות דוקא והוא שליקט ירק כלומר שליקט מהן בעודן ירק וראוי לאכילה הוא אבל לא ליקט בעודו ירק אלא שהניח את כולה עד שיתקשו כעץ דאז מתגדל הזרע בתוכן פטורין דכי כך אנו אומרים עצים חייבין במעשרות בתמיה דודאי בכה''ג פטורין הן מן המעשרות:
וְכָל שֶׁאֵין תְּחִילָּתוֹ אוֹכֶל אֲבָל סוֹפוֹ אוֹכֶל אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה אוֹכֶל. מַה אִית לָךְ כְּהָדָא. דְּתַנִּינָן דְּבַתְרָה מֵאֵימָתַי פֵּירוֹת חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת תְּאֵינִים מִשֶּׁיַּבְחִילוּ.
Traduction
Enfin, dit la Mishna, lorsqu’au commencement ce n’est pas un objet de consommation et qu’il le devient plus tard, il ne sera soumis à la dîme que lorsque ce sera devenu bon à manger. Quel est le produit qui est dans ce cas? Celui dont il est question dans la Mishna suivante: ''Les figues sont soumises aux dîmes lorsqu’elles commencent à se colorer en haut''.
Pnei Moshe non traduit
וכל שאין תחילתו אוכל וכו'. ומפרש מה אית לך כל שאין תחלתו וכו' זהו כהדא דתנינן דבתרה בהני מתני' דלקמן מאימתי פירות וכו' וכלומר דבכגון פירות האילן אלו קאמר דבתחלתן אינן ראוין לאכילה ובסופן אוכל הן וכדמפרש לשיעורן לקמן מאימתי הן חייבין:
Ma'asseroth
Daf 3a
פּיסקא. כָּל הָאֲדוֹמִים מִשֶׁיַּאֲדִימוּ. מְייָשָׁא תַּנֵּי רִימוֹן שֶׁנִּיקְּרָה בוֹ אֲפִילוּ פְרִידָה אַחַת כּוּלָּהּ 3a חִיבּוּר לְמַעֲשֵׂר. אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּישֵּׁל בּוֹ אֲפִילוּ גַרְגִּר יְחִידִי כּוּלּוֹ חִיבּוּר לְמַעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה פָּֽשְׁטוּ הוּא לָן כָּל אוֹתָהּ הַגֶּפֶן כָּל אוֹתָן הַמִּין. חָֽזְרוּ וּפָֽשְׁטוּ לוֹ כָּל אוֹתָהּ הָרוּחַ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אוֹמֵר כָּל אוֹתוֹ הַכֶּרֶם. הָיָה כֶרֶם קָטָן וַעֲשָׂאוֹ גָדוֹל. גָּדוֹל וַעֲשָׂאוֹ קָטָן אֶחָד וַעֲשָׂאוֹ שְׁנַיִם שְׁנַיִם וַעֲשָׂאוֹ אֶחָד.
Traduction
Tous les fruits rouges, est-il dit, y sont soumis lorsqu’ils atteignent cette couleur''. Mesa enseigna: Dès qu’une grenade a été piquée des oiseaux (ce qui est le signe de la maturité), fût-ce d’un seul côté, elle est considérée comme entièrement soumise à la dîme; de même, lorsque dans une grappe un grain est mûr, elle est soumise en entier à la dîme. De plus, ajouta R. Hanina, Mesa a bien étendu cette règle; elle ne s’applique pas seulement à la grappe, mais encore à tout le cep de vigne, et même à une espèce différente faisant partie de ce treillis, et même au côté tout entier. Selon R. Yossé b. R. Aboun, on y comprend même toute la vigne. Si la vigne avait été petite et qu’ensuite on l’ait agrandie, ou si elle avait été d’abord grande, puis petite, ou si d’une vigne on en a fait deux, ou si de deux on en a fait une seule, est-ce que le lien d’unité est maintenu, ou est-il rompu par le changement survenu? (la question reste sans solution).
Pnei Moshe non traduit
פשטו הוא לן. רבנן דבית המדרש פשטו לנו הדין דלאו האשכול כולו בלבד הוא חיבור אלא אפי' כל אותה הגפן שיש בה אשכול הזה ואפי' כל אותו המין שבגפן שבצידה:
חזרו. אח''כ ופשטו לו שאפי' כל אותו הרוח שיש בה אותה הגפן שיש בה האשכול הזה חיבור הוא למעשרות כאלו הגיע כל הרוח לעונת המעשרות:
כל אותו הכרם. חיבור הוא אלא הא דקא מיבעי' לי' אם היה כרם קטן והיינו שאין בו אלא שתי שורות של שלש שלש כדאמרי' בפ''ד דכלאים והוסיף לנטוע אצלו עוד עד שעשאו כרם גדול מהו שיהא כל הכרם חיבור לענין זה:
גדול ועשאו קטן. והיה בהכרם כשהיה גדול גפן אחת שיש בה כמו אשכול הזה ואח''כ עקר השורה זו ועשאו כרם קטן מהו שיהא בו דין חיבור לענין זה מאחר שכבר נראה בו אשכול א' כזה כשהי' כרם גדול או דילמא השתא ככרם אחר הוא וכן אחד וכו' שחלקו א''נ איפכא מאי ולא אפשיטו הני בעיות:
שְׁמוּאֵל אָמַר דְּלַעַת שֶׁנִּיקְּרָה בְּבֵית אָבִיהָ כָּל אוֹתָהּ הַגּוּמָא אֲסוּרָה. אַף בְּמַכְבֵּדוֹת תְּמָרָה כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שָׁאַל יוֹנָתָן בֶּן חֲרָשָׁא אִישׁ גִּינָּסַר אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַחֲכָמִים בְּיַבְנֶה. נִיקּוּרֵי רֶטֶב בָּאֲבִיהֶן מָה הֵן. אָֽמְרוּ לוֹ כָּל אוֹתוֹ הַדֶּקֶל אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לָכֵן צְרִיכָה בְּשֵׁנִּיקְּרוּ כוּלָּן. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְאֵין דֶּרֶךְ הַנָּחָשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲנִי אוֹמֵר עָנָן שֶׁל צִיפּוֹרִין שָׁכַן עֲלֵיהֶן וְנִיקְּרוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא נִיקּוּרֵי רֶטֶב בָּאֲבִיהֶן אָסוּר וְהָרַבִּים נָהֲגוּ בְהֶן הֵיתֵר וְאֵינָן נִיזּוֹקִין.
Traduction
– Samuel dit: lorsqu’une courge est trouée en son lieu de naissance, tout le contenu du fossé où poussent les voisines est également interdit (par crainte du contact venimeux d’un serpent). Il en est de même pour toutes les dattes d’une même branche (la piqûre de l’une les entache toutes). R. Yossé dit: Jonathan b. Hersha, habitant de Guenossar, consulta R. Gamliel et les sages de Yabne sur la question de savoir quelle est la règle lorsqu’on trouve une datte non mûre trouée en son lieu de naissance. Toute cette branche, lui dit-on, est interdite. Selon R. Yossé, cette question n’a été présentée qu’au cas où toutes les dattes seraient piquées; en ce cas, on pourrait remarquer que tel n’est pas l’usage du serpent, de trouer tous les fruits, et que ces piqûres doivent être le résultat d’une nichée entière d’oiseaux, qui ayant leur nid dans le dattier, l’auront complètement picoré (on aurait donc pu croire qu’en ce cas le tout reste permis: même alors, est-il dit, le tout est interdit). R. Yona dit au nom de R. Simon Hasida: quoique les dattes non mûres trouées sur l’arbre soient interdites, la plupart des personnes se permettent d’en manger, et elles n’en ont pas souffert.
Pnei Moshe non traduit
דלעת שניקרה בבית אבי'. כלומר באיבה בעודה מחוברת ולענין גילוי איתמר שאם נמצא בה מניקור הנחש:
כל אותה הגומא. כלומר כל שבסביבותי' אסורה דחיישינן שמא גם בהן הטיל הנחש הארס שלו:
אף במכבדות התמרה הדין כן מכבדות התמרה נקרא אותן התמרים שהן זו אצל זו בהעוקץ כמו אשכול בענבים:
ניקורי רטב באביהן מה הן. אותן הניקורין שנמצאו בתמרים כשהן רוטב ולחין ומחוברים באיביהן מהו לחוש לשאר התמרים. ואמרו לו כל אותו הדקל אסור משום חשש ניקור. ואיידי דקאמר לעיל מענין חיבור למעשרות נקט נמי להא לענין חיבור משום ניקור הנחש:
לכן צריכה בשניקרו כולן. כלומר דר' יוסי מפרש דמאי מספקא ליה הא חמירא סכנתא מאיסורא ואם לענין איסור וחיוב מעשר אמרינן לעיל דכולא חיבור הוא מכ''ש לענין חשש ניקור הלכך קאמר דלא כן צריכה אלא בשאנו רואין שניקרו כל התמרי' שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן שינקר כולן בפעם אחת וכן לא בזה אחר זה דמתחילה אוכל א' כולו ואח''כ הולך להשאר וא''כ בכה''ג הוה אמינא דתלינן לקולא שאני אומר ענן של צפורים כלומר חיל אחד של צפורים שהוא כמו ענן והוא שכן עליהם וניקרו כולן לפיכך קמ''ל דלא תלינן לקולא ואע''פ שניקרו כולן חיישינן לניקור הנחש:
אסור. מן הדין אלא שהרבים נהגו בהן היתר ורואין אנו שאינן ניזוקין:
פּיסקא. הָרִימוֹנִים מִשֶׁיִּמַּסּוּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא מִשֶּׁיִּתְמָעֵךְ הָאוֹכֶל תַּחַת יָדָיו. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר לֵוִי מִשֵּׁיַּכְנִיסוּ מֶחֱצָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי דִּילְמָא מִן רַבָּנִין דַּאֲגַדְּתָא הוּא שָׁמַע לָהּ. אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵינוּ. פַּלְגּוֹן לְבָבֵינוּ.
Traduction
– ''Les grenades, est-il dit, sont soumises lorsqu’elles s’amollissent''. C’est, dit R. Zeira au nom de R. Yossa, lorsque le manger fond sous les doigts. R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Josué b. Levi: c’est lorsque la pression les fait à moitié rentrer; selon R. Yona, on fait sans doute dériver ce terme de cette interprétation rabbinique (15)Cf. Bamidbar rabba, 17. qui explique ainsi le verset (Dt 1, 28): Nos frères ont amolli nos cœurs, dans ce sens: ils ont divisé nos cœurs.
Pnei Moshe non traduit
משיתמעך וכו'. כדפרישית במתני':
משיכניסו מחצה. כלומר דמפרש משימסו היינו שהגיעו לבישול המחצה שלהן ור' יונה בעי מנ''ל לפרש הכי דילמא מן רבנן דדרשין באגדתא שמע לה דהן מפרשין הכתוב אחינו המסו את לבבינו פלגון לבבינו וכתרגומו תברו ית לבנא ששברו וחלקוה לשנים:
הַתְּמָרִים מִשֶׁיַטִּילוּ שְׂאוֹר. רִבִּי חִייָה בַּר וָוא אָמַר מִשֶּׁיִּתְמַלֵּא הַחֶרֶץ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מַה נָן קַייָמִין אִם בְּשֶׁיִּתְמַלֵּא הַחֶרֶץ נוֹבֶלֶת הִיא. אִם מִשֶּׁתִּפְרוֹשׁ גַּרְעִינָהּ מִתּוֹךְ הָאוֹכֶל בְּשֵׁילָה הִיא כָל צוֹרְכָהּ. רַבָּנָן דְּקֵיסָרִין אָֽמְרֵי וְיִהְיוּ יָפוֹת לָאֲכִילָה.
Traduction
– ''Les dattes, est-il dit, sont soumises à la dîme lorsqu’elles se fendillent''. C’est, dit R. Hiya b. Wava, à partir du moment où la ride de la cosse du fruit s’emplit (de jus). Mais, objecta R. Yona, comment adopter ce signe? Si la terre en est pleine, ce sont des déchets (dattes non mûres) secoués (16)(Berakhot 2, 1) par le vent? Si c’est que le grain se détache du fruit, c’est qu’il est largement mûr? (or, il s’agit de savoir quand commence la maturité)? Voici, répondirent les rabbins de Césarée, comment l’on opère: on étend quelques-uns de ces fruits, et lorsqu’ils deviennent bons à manger, ceux de l’arbre le sont aussi.
Pnei Moshe non traduit
משיתמלא החריץ. שתפתח כל התמרה:
ר' יונה בעי. ע''ז דמה אנן קיימין דאם בשיתמלא החריץ ממש א''כ כבר נובלת היא התמרה מן הדקל ואם משתגיע עד שתפרוש גרעינה מתוך האוכל כבר בשילה היא כל צורכה ואנן לא איירינן במתני' אלא מזמן שהגיעו לעונת המעשר אפי' לא נתבשלו כל צרכן דאל''כ מאי קמ''ל:
רבנן דקיסרי אמרו. דהכי אמרינן משיטילו שאור ויהיו יפות לאכילה ואף שלא נתבשלו כל צרכן:
הַפֶּרְסִיקִין מִשֶׁיַּטִּילוּ גִידִים. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם אִיסִּי מִשֶׁיַּטִּילוּ גִידִין אֲדוּמִין.
Traduction
– ''Les pêches, est-il dit, sont soumises lorsqu’elles semblent veinées''. C’est, dit R. Zeira, au nom de R. Imi, lorsqu’il y a des veines rouges.
הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים מִשֶׁיֵּעָשׂוּ מְגוֹרָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵידִים מִשֶּׁיַעֲשׂוּ קְלִיפָּה. אָֽמְרוּ בַּקְּלִיפָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא סְמוּכָה לָאוֹכֶל. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יוּדָה בָּאַלְצָרִין וּבְאִיפִּסְטָקִין וּבְאִיצְטְרוֹבֵּילִין מִשֶּׁיַעֲשׂוּ קְלִיפָּה.
Traduction
– Enfin, ''les noix et les amandes, lorsqu’elles se détachent de la première écorce; selon R. Juda, lorsque la peau interne est formée''. C’est de la peau la plus intérieure qu’il s’agit, celle qui touche au manger (l’externe, plus dure, se forme avant la maturité). Les autres sages reconnaissent comme R. Juda que pour les amandes amères, les pistaches et les pommes de pin (17)Ces 3 termes se retrouvent en (Demaï 2, 1)., on compte depuis le moment où la peau est formée.
Pnei Moshe non traduit
אמרו. לפרש דברי ר' יהודא דבקליפה התחתונה קאמר שהיא סמוכה לאוכל ותוספתא היא בריש פ''ק וגריס באיזה קליפה אמרו בקליפה התחתונ' וכו':
מודין חכמים לר' יודה וכו'. דבאלו מיני פירות מודים הן שלא הגיעו לעונת המעשרות אלא משיעשו קליפה התחתונה הסמוכה להאוכל ולא פליגי אלא באגוזים ושקדים לפי שדרכן כשמתחילין להתבשל מתפרש האוכל שלהן מקליפתן החיצונה:
תַּנֵּי רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא חֲרוּבִין שִׁלְשׁוּלָן הוּא חֲנָטָן. וְכָל הַשְּׁחוֹרִין כְּגוֹן עִינְּבֵי הַדַּס וְעִינְּבֵי סְנֶה מִשֶּׁיִּנָּקֵידוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא מִשֶׁיַּעֲשׂוּ נְקוּדוֹת נְקוּדוֹת שְׁחוֹרוֹת. הַפְּרִישִׂין אִיסָפַרְגְּלִין וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן פְּרִישִׂין שֶׁאֵין לָךְ מִין אִילָן שֶׁהוּא פָּרִישׂ לִקְדֵירָה אֶלָּא מִין זֶה בִּלְבָד.
Traduction
R. Hinena b. Papa a enseigné: les caroubes, en arrivant à former des chaînons, fleurissent (20)De ce moment, on calcule l'annuité de la croissance.; et lorsqu’il est dit: ''pour tous les fruits noirs, lorsqu’ils commencent à être pointillés, l’obligation commence'', il s’agit p. ex. des boutons de myrte, ou de ceux des buissons. R. Hinena b. Papa enseigna que l’on entend par ce pointillage des points noirs (foncés). – Le terme ''prichin'' désigne des coings (asparagi). Et pourquoi les appelle-t-on ainsi? Parce qu’il n’y a pas d’autre sorte du potager que celle-ci qui soit destinée ''perech'' à être cuite au pot.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלשולן. משיעשו כמין שלשלת הוא חנטן לענין דאמור רבנן באילן אזלינן בתר שנת החנטה אבל לעונת המעשרות לא פליג אמתני' והכי אמר לעיל בסוף פ''ד דשביעית:
שהוא פריש לקדירה. שאין דרך לאוכלו חי כלל אלא שיתבשלו בקדירה:
פּיסקא א. וְכָל הַלְּבָנִים. כְּגוֹן אִילֵּין מרפייתא. מִשֶּׁיִּקָּרֵיחוּ. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא אָמַר מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ קְרָחוֹת קְרָחוֹת לְבָנוֹת. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִשֶּׁיַּזְחִילוּ מַיִם. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה וּבְעָא לְמֵיעֲבַד כְּרִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא. חָזַר וְאָמַר וְכִי מַחְמַת הָאוֹכֶל הֵן מַקְרִיחוֹת. לֹא מַחְמַת הַתּוֹלָעַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן.
Traduction
– ''Il en est de même, est-il dit, pour tous les fruits clairs'', p. ex. pour ceux de Mirphita (21)Nous n'avons pas trouvé de localité de ce nom, ni du nom de Refita. Selon Elie Fulda, c'est un fruit dont la floraison tombe à la maturité.; et par l’expression ''se peler'', on entend qu’il s’y forme des bandes comme des briques. Selon R. Simon b. Yohaï, c’est lorsqu’ils égouttent du jus. Comme un fait de ce genre se présenta à R. Hanina, il voulut agir selon l’avis de R. Hinena b. Papa; mais il se reprit en disant que le fruit n’est pas pelé par la maturité, mais par le ver qui y survient (et occasionne des stries).
Pnei Moshe non traduit
משיזחילו מים. שנתבשלו עד שהמשקין יוצאין מהן ופליג אמתני':
וכי מחמת האוכל. כלומר וכי מחמת עצמן הן מקריחות לא מחמת התולעת שיש בהן וגורם שיקריחו השערות ולפיכך חזר מפירושא דרבי חיננא בר פפא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source